אגם הצללים

כנרת

נולדתי על שפת הכנרת וחייתי בה עד גיל 20. רמת-הגולן היתה חלק מנוף ילדותי. בכל פעם שאני מגיעה מהמרכז לעמק ורואה את התמונה שכאן למעלה, אני מתרגשת מחדש ועוצרת לצלם…

אין פלא איפוא שהספר החדש של רוני גלבפישאגם הצלליםשמתרחש ברמת-הגולן ושבליבו יושבת לה הכנרת, שבה את לבי מהרגע הראשון. גם הטיול בשביל הגולן, שאליו יצאתי בשנה שעברה עם בן ה-12 שלי, ושכלל בין השאר ביקור באתר הקסום רוג'ום-אל-הירי, יצר אצלי חיבה יתרה לספר הנהדר הזה.

golan5

בקרב קהילת חובבי הפנטזיה והמד"ב בארץ יש דיבור מתמשך על כך שטרם הצליח להיכתב פה ספר פנטזיה ישראלי ראוי לשמו. הכוונה היא לא לספר שמחברו דובר עברית, אך בעצם יכול להיקרא ככל ספר פנטזיה מתורגם אחר, אלא לספר שבו הנוף הארץ-ישראלי, השפה, התרבות וההיסטוריה העברית משחקים תפקיד מרכזי. ספר שכשירצו לתרגם אותו לאנגלית או לכל שפה אחרת בעולם, יידרש לשם כך מתרגם מוכשר במיוחד, שיצליח להעביר את האופי הייחודי של הספר גם לאנשים שאינם דוברי עברית ואינם מכירים את עולמה התרבותי.

נדמה לי, שהפעם אפשר לומר שהמשימה הושלמה בהצלחה. אגם הצללים הוא קודם כל סיפור עלילה מרתק ומותח, שהקוראים הצעירים והמבוגרים שיתחילו לקרוא בו יתקשו להניחו מהיד (וסליחה על הקלישאה. אבל זה ממש כך). בנוסף יש בו גם רגישות לשונית גדולה, המצאות מילוליות מבריקות, שנונות, ולעתים מלבבות ממש (חיריקים!), והמון כבוד לספרות ולשירה העברית.

ברור שלא כל ילד או ילדה בני 12 שיקראו את הספר יבינו, או אפילו ישימו לב, לרמיזות ולמשמעויות העמוקות של כל מילה. אבל גם ילדים אנגלים בני 12 שקוראים בפעם הראשונה את הארי פוטר לא ערים לכל הדקויות הלשוניות והמורכבות התרבותית שמסתתרת בספרה של רולינג. גלבפיש מצליחה לדלג מעל המשוכה הזו באלגנטיות מרשימה, כך שכל הניואנסים האלה קיימים, אמנם, אבל הם לא הכרחיים להנאה מהסיפור עצמו.

הגיבורות של הרומן הן תמר ויערה, תאומות ג'ינג'יות בנות 13. הן שייכות לשבט של יצורי כשף שחיים ופועלים לצד בני האדם (הקרויים כאן "התמימים", או "המחריבים", תלוי את מי שואלים…), אך נסתרים מעיניהם. יערה היא הילדה הטובה, שתמיד מצטיינת בכל ומצייתת לחוקים, ואילו תמר היא ההפך הגמור – מרדנית, חצופה, אחרת מכולם. בתחילת הסיפור תמר נעלמת, והחיפוש אחריה מניע את העלילה. אנחנו הקוראים קופצים ממקום למקום, מתמר ליערה, ומגלים יחד איתן שיש להן תפקיד מפתח במלחמה אדירה שעומדת לפרוץ. בדרך אנחנו גם לומדים לעוף, לרכב על נמרים, להתחכך בפרוות זאבים ומה לא.

חוץ מהתאומות, אנחנו נפגשים עם עוד שורה ארוכה של דמויות – בני סהר, בני רשף, ויצורי-פלא בעלי יכולות קסם שונות. מה שעוד מצא חן בעיני בספר הוא העובדה שהדמויות הדומיננטיות בו הן כולן של נשים וילדות. יש גם גברים כמובן, וכמה מהם נהדרים בהחלט (כמו אייר, אחיהן של התאומות, או יפתח, אבא שלהן, שלגמרי הזכיר לי כמה מושבניקים מרמת-הגולן). אבל בכל זאת, מי שקובעות את הטון הן תמיד הנשים. ובז'אנר הפנטזיה זה ממש לא מובן מאליו.

עוד שני דברים שחייבים לומר:

1. הספר נכתב, הופק ויצא לאור בהוצאה עצמית של המחברת בעזרת קמפיין מימון המון, וזה יצר מעורבות גדולה של התומכים לאורך כל התהליך. עקבתי אחרי המסע הזה בפייסבוק והתמלאתי קנאה. אולי יום אחד…

2. הציור על כריכת הספר פשוט מושלם! כל הכבוד למאייר, אסף בן ארוש ולמעצב העטיפה, יובל סער.

רוני גלבפיש, אגם הצללים, עורכים: שמעון ריקלין וצפריר בשן, דג זהב הוצאה לאור, 2015.

הצטרפו לעוקבים בפייסבוק 

20150720_162002

 

תגובה אחת הוסף תגובה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s