אם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק: שוב מבוטלות בגרויות בעקבות דליפה של טופסי הבחינה לווטסאפ בשעות שלפני תחילת הבחינה. כל מה שדרוש זה אדם שלא אכפת לו מכלום, מצלמת סמארטפון ו- הקרקס מתחיל.
תמיד היו ניסיונות לרמות בבחינות, טפסים שהודלפו בטרם עת וכדומה. אין חדש תחת השמש. אבל נדמה שהשילוב הקטלני בין המצלמה בנייד לקבוצות ווטסאפ מעמיד את משרד החינוך בפני שוקת שבורה.
אי אפשר יותר להילחם בזה:
- בשנה שעברה הודלפו בחינות במתמטיקה.
- בינואר השנה הודלפה בחינה בספרות ערבית.
- בשבוע שעבר הודלפה בחינה בספרות עברית.
- השבוע הודלפו חלקים מהבחינה באנגלית.
- ועוד היד על הווטסאפ נטויה…
אז מה עושים?
משרד החינוך מגמגם כהרגלו. הם רואים בחומרה. הם הגישו תלונה במשטרה. האשמים ייתפסו וייענשו. סבבה. כמו אונקולוג שמציע לחולה המסורטן שלו פלסטר אלוורה.
מי שעוקב אחרי הבלוג הזה יודע שאני בעד ביטול הבגרויות, מעבר לשיטת הערכה שלא מבוססת על ציונים, והכרה בכך שבית הספר אינו מכינה קדם-צבאית או קדם-אקדמית. בית הספר אמור להיות רלוונטי להווה של הילדים שלומדים בו, ולא רק להכין אותם לקראת העתיד.
קשה להאמין שמישהו יקבל את הרעיון הזה. שי פירון לא הצליח אפילו לצמצם את הבגרויות ל-4 מקצועות כפי שהובטח במצע הבחירות של מפלגתו, אז לבטל לגמרי? ובכל זאת, צריך למצוא פתרונות.
בחינות פנימיות
רעיון אחד יכול להיות להפסיק עם הבחינות הארציות שדורשות בירוקרטיה ענפה ומסובכת, ולעבור לבחינות פנימיות בבתי הספר. מי שירצה להתקבל אחר כך למוסד אקדמי ממילא יצטרך לעשות פסיכומטרי, או שיתכבדו להם המוסדות האקדמיים ויערכו בחינות כניסה כפי שמקובל במקומות רבים בעולם (כל עוד יש קבלן-משנה כל כך נדיב כמו משרד החינוך שעושה את זה על חשבונו, אין סיבה שהם יתאמצו. למה להם?).
אפשר להרחיק לכת ולסמוך על כל מורה שיחבר בחינה עבור כיתתו וייתן לתלמידים ציון שמתבסס על היכרותו עמם ועם תהליך הלמידה שלהם. איזו מהפכה שזו תהיה! ממש ממש לסמוך על המורים שגם ילמדו, גם יבחנו וגם יתנו ציון! אחרית הימים…
יש אומרים שהמורים יתנו מבחנים קלים כדי שהתלמידים יקבלו ציונים גבוהים למרות שלא מגיע להם. אבל אם רואים במבחן כלי ללמידה, ולא כלי למיון ולסיווג חיילים/סטודנטים לעתיד, מבינים שאולי דווקא יש משהו בגישה הזו. הצלחה מעודדת את הלומד להמשיך בלמידה, תורמת למוטיבציה גבוהה מצדו ומובילה אותו לרצות להצליח יותר. מה יכול להיות רע בזה?
ואל תגידו לי שדרושה אחידות. כי כבר עכשיו אין באמת אחידות: ידעתם שיש בחינה שונה בהיסטוריה ליהודים, לערבים ולדרוזים? ובחינה שונה בספרות לחילונים, לדתיים ולערבים? שהטופס באנגלית אינו זהה בכל המגזרים? לא נראה לי שהאוניברסיטאות מתמוטטות מחוסר האחידות הזה.
מבחן עם אינטרנט פתוח
רעיון אחר הוא לבנות את הבחינה בצורה כזו שגניבת הטופס והדלפתו לא תיתן לגנבים שום יתרון. הם ידעו מהן השאלות אבל זה לא יעזור להם להצליח יותר מאחרים. איך עושים את זה? מפסיקים לשאול שאלות שבשביל לענות עליהן צריך לשנן חומר בעל פה ולהקיא אותו כמו שהוא על הדף, ומתחילים לשאול שאלות שכדי לענות עליהן צריך לחשוב ולהציג חשיבה ביקורתית ומקורית.
הפתרון המתבקש הוא לקיים בחינות עם חומר פתוח – אינטרנט, ספרים ומחברות. הרי מה שחשוב הוא לא מה שהתלמיד הצליח לזכור אלא מה הוא הבין מכל זה; האם כשהוא נתקל בשאלה הוא יודע איפה לחפש את התשובה עליה, והאם הוא מסוגל ליישם את הדברים וליצור משפט אינטליגנטי משלו שיתייחס אליהם. למה לחכות עד שפינלנד תעשה את זה ורק עשר שנים אחר כך להיזכר שגם אנחנו יכולים?
