בעולם קוראים להם ספרי Young Adult, והם נחשבים לז'אנר מצליח במיוחד בשנים האחרונות. כל הספרים האלה מוגדרים, אולי, כספרי נוער, אבל הם מומלצים לכל מבוגר שאוהב ספרים טובים:

1. פלא / ר"ג' פלאסיו
אוגי הוא ילד רגיל לגמרי מכל בחינה, אלא שהוא נולד עם עיוות נורא בפניו. עד גיל 10 הוא בילה כל כך הרבה זמן בניתוחים, עד שהוריו המגוננים לא שלחו אותו לבי"ס. אבל בכיתה ה' הם מחליטים שהגיע הזמן לאפשר לו את זה. אנחנו מצטרפים אליו בשנה המיוחדת הזו בחייו, שבה הוא נאלץ להתמודד עם הקושי הגדול ביותר – להצליח להשתלב בביה"ס כתלמיד מן השורה. כתבתי עליו כאן (ויש שם גם טריילר לספר וסרטון קצר ובו ראיון עם הסופרת). מאנגלית: שהם סמיט ואמנון כץ.

2. אשמת הכוכבים / ג'ון גרין
סיפור אהבה מרגש וחד-פעמי בין הייזל בת ה- 16 לאוגאסטוס בן ה- 17, שנפגשים בקבוצת תמיכה לחולי סרטן. הספר הפך כבר לקאלט ולהערכתי יתפוס מקום של כבוד בקלאסיקה של ספרי ההתבגרות הטובים של כל הזמנים. כתבתי כאן על הספר, ואחר כך גם על הסרט ועל הבאז שיצר סביבו ברחבי העולם וברשתות החברתיות. מאנגלית: רנה ורבין.

3. היקום נגד אלכס וודס / גאווין אקסטנס
חדש חדש בעברית, אבל כבר הספיק לכבוש את לבי לגמרי. סיפור על ידידות אמיצה בין נער רגיש ומיוחד לאלמן זקן ומסוגר, שחברותם יוצאת-הדופן מביאה את שניהם לפריצת הגבולות של אזור-הנוחות המוכר שלהם. על עוד כמה סיבות לקרוא את הספר המצוין הזה כתבתי כאן. מאנגלית: דנה אלעזר-הלוי.

4. החולם בהקיץ / איאן מקיואן
מה – יש איאן מקיואן גם לנוער? כן! עובדה. וכך זה מתחיל: "כשהיה פיטר פורצ'ן בן עשר, לפעמים היו המבוגרים אומרים לו שהוא ילד קשה. הוא לא הבין למה הם מתכוונים ולא הרגיש כלל שהוא קשה… הוא לא היה לא רעשן ולא מלוכלך ולא טיפש יותר מכל ילד אחר שהכיר… הוא אהב להיות לבדו ולחשוב את המחשבות שלו…" (תרגום מאנגלית: שולי נוסבאום). אז פיטר חולם בהקיץ. והחלומות הללו מביאים אותו למצבים משעשעים אבל גם רציניים ביותר – שמעוררים שאלות פילוסופיות למדי. הפרק האהוב עלי, כמובן, הוא זה שבו הוא נכנס לגופו של ויליאם – החתול של המשפחה.

5. קמט בזמן / מדליין ל'אנגל
אמנם תורגם לעברית כבר לפני שנתיים, אבל אני גיליתי אותו רק השנה. סיפור עתידני שנכתב עוד לפני הטיסה הראשונה לירח, על שני אחים מוזרים – אח ואחות – שיוצאים לחפש את אביהם הפיזיקאי שנעלם אי שם ברחבי היקום. מאנגלית: ארז אשרוב. יותם שווימר כתב על הספר כאן (ויש שם גם שיחה מרתקת שלו עם גילי בר-הלל בנושא).