פוסט שלי שהשתתף בפרויקט לסיכום שנת 2014 במגזין המקוון סלונה:

החלומות שלי – לאן יקח אותי הבלוג בשנה החדשה?

כמעט הכול בחיים קרה לי במקרה: הלכתי ללמוד ספרות בגלל שלא התקבלתי לבצלאל, ובמקרה החוג לספרות עברית היה עדיין פתוח להרשמה; התחלתי ללמד באוניברסיטה בגלל שבמקרה מישהי יצאה לחופשת לידה וחיפשו לה מחליפה; הכנסתי את הילדים לבי"ס דמוקרטי בגלל שבמקרה חברים אמרו שיש שם גן מצוין; פרסמתי את הספר שלי אמא מניקה בהוצאת מודן בגלל שבמקרה הם היו הראשונים שחזרו אלי.

אבל שני דברים לא קרו לי במקרה: ההחלטה לעזוב את ההוראה ואת העולם האקדמי בכלל, וההחלטה להתחיל לרוץ. שתי ההחלטות האלה קשורות באופן הדוק לעיסוק שלי בבלוגינג, והבלוגים קשורים באופן הדוק לחלומות שלי לעתיד: 

הבלוג אמא רצה התחיל בתור מקום פרטי שבו אני עוזרת לעצמי להתמיד בריצה ולהפוך אותה לדרך חיים. להפתעתי ולשמחתי, עם הזמן הוא הפך למקום שנותן מוטיבציה לעוד הרבה רצים ורצות, שאת רובם אני לא מכירה, שגם הם כמוני קמו יום אחד בבוקר והחליטו להתחיל לרוץ. אין גאווה גדולה מזו.

אז מה החלום פה? לתרגם את הבלוג לאנגלית ולהפוך את ספר הריצה שלי ללהיט הבא של מדור ספרי הריצה באמאזון!

הבלוג די לחינוך הוא בשבילי במה להצגת רעיונות חינוכיים שהיום עדיין נחשבים מהפכניים, ואני מקווה שיום יבוא ויהיו הנורמה במערכת החינוך בכל העולם: רעיונות החינוך הדמוקרטי והדיאלוגי. אם יש ולו הורה אחד או מורה אחת שישנו את האופן שבו הם חושבים על חינוך בזכות הקריאה בבלוג הזה – דייני. ואם בזכות הבלוג אנשים יתעניינו יותר במה שקורה בתחום החינוך בארץ ובעולם – מה טוב.

חלום? להרצות על חינוך דמוקרטי בפני הורים ומורים מבתי ספר שאינם דמוקרטיים (עדיין).

הבלוג הטרי-טרי מילים שענת הוא הדבר הראשון שעשיתי כשהחלטתי להתמקד בתחום העריכה ולנסות ממש להתפרנס מהתחביב הזה. הבנתי שהכתיבה בבלוג עוזרת לי לסדר את המחשבות שלי, להבהיר את המטרות, למקד שאיפות וחלומות.

חלום? להוות כתובת לאנשים שיש להם במגירה אוסף של מכתבים ישנים שהם רוצים לשמר. תאמינו לי, מכתבים ויומנים ישנים הם הריאליטי החדש!

הצטרפו לעוקבים בפייסבוק