הכנס הבינלאומי של זרם החינוך הדמוקרטי התארח השנה בישראל. בשבוע הקרוב אעלה סדרת פוסטים שמסכמת את החוויות שלי בכנס המדהים הזה, שהיה רצף של ימים מלאי השראה עם הרבה שיאים מרגשים ומפגשים מרתקים.

שני הימים הראשונים הוקדשו לסיורים בבתי ספר ייחודיים ברחבי הארץ. המשתתפים בסיורים הללו היו רובם ככולם אורחים שהגיעו מחו"ל. הציבור אולי לא מודע לכך, אבל ישראל נחשבת למעצמה של חדשנות חינוכית בקרב קהילת החינוך האלטרנטיבי בעולם. כמו שאנחנו פה מדברים בהערצה ובקנאה על החינוך בפינלנד, כך במדינות אחרות מסתכלים עלינו כעל מקום שבו נעשים צעדים פורצי דרך בחינוך.

בחרתי להצטרף לסיור באזור תל אביב, עם קבוצה שכללה אורחים מגרמניה, צרפת, סינגפור ועוד, וכן קבוצה של תלמידים ומורה מבי"ס מיוחד במינו בטאיוואן – בי"ס מטייל – שעוד אספר עליו כאן באחד מהפוסטים הקרובים.

את הבוקר פתחנו בשיחה עם אלי נחמה, מנהל ביה"ס ביאליק-רוגוזין שכל תלמידיו הם ילדים למשפחות של מהגרים, פליטים ועובדים זרים.

נחמה סיפר על האתגרים המיוחדים שביה"ס מתמודד אתם בשל כך, ועל התמיכה הרבה שהם מקבלים מכל העולם, בעיקר מאז 2012 שבה סרט על ביה"ס זכה באוסקר:

הילדים מגיעים אליהם לפעמים אחרי שברחו ממדינות המוצא שלהם, הלכו ברגל במשך חודשים, נמצאו על ידי שוטרים או עובדי רווחה ברחוב וכדומה. בית הספר מקבל כל ילד, לא משנה מה מוצאו ומה מעמדם החוקי של הוריו. אחרי הליך קבלה שבו בוחנים מה מצבו הבריאותי, הלימודי והמשפחתי, יוצרים עבור כל אחד מהם תכנית אישית שמותאמת לצרכים שלו או שלה.

הלימודים מתקיימים בקבוצות קטנות, ויש ניסיון למצוא את תחומי העניין ונקודות החוזק של הילדים, למשל בתחומי האמנויות, רובוטיקה, ריקוד וספורט. נבחרות האתלטיקה של ביה"ס זוכות בתחרויות ארציות ואפילו נסעו לייצג את המדינה בחו"ל, אחרי מאבק לא פשוט.

בגלל המצב הסוציואקונומי הנמוך בשכונה, צריך לדאוג להם גם לאוכל, בגדים וחוגים. למעשה ביה"ס פתוח עד שעות הערב וגם הורים באים אחה"צ ללמוד עברית, שיעורי מנהיגות, הורות, מקהלה ועוד. לצערי לא הורשנו לצלם כלל בשטח ביה"ס, אפילו לא את המקהלה הנהדרת ששרה לכבודנו שיר שתרגמו לעברית והלחינו למילותיו של מרטין לותר קינג. אף שלא הבינו מילה, לא נשארה עין אחת יבשה בקרב הצופים מחו"ל… ואחרי שיצאנו הקבוצה הטאיוואנית עשתה סלפי עם המנהל:

התחנה השנייה בסיור הייתה ביה"ס הדמוקרטי הפתוח ביפו – אחד מבתי הספר הדמוקרטיים הוותיקים בארץ. משהו ששמתי לב אליו כבר בעבר, הוא שבבתי ספר רגילים בדרך כלל מתחילים את הסיור בשיחה עם המנהל, בעוד בדמוקרטיים כמעט תמיד יתחילו בסיור פיזי בשטח ביה"ס בהובלת ילדים. כך גם כאן חולקנו מיד לשתי קבוצות וכל קבוצה נלקחה לסיור שהודרך על ידי 5-4 ילדים.

בחבורה שהדריכה אותנו כל הילדים דיברו אנגלית שוטפת וענו בפתיחות רבה לכל השאלות של האורחים הזרים. השאלה הראשונה שנשאלו הייתה מאיפה האנגלית המעולה, והם הסבירו שחלקם גרו בחו"ל מספר שנים או שאחד ההורים הוא דובר אנגלית, ולכן הם לומדים בקבוצה של אנגלית-שפת-אם, וגם עוזרים למורות לאנגלית ללמד את הילדים הצעירים יותר.

התארחנו בחדר המוזיקה, בכיתת הדרמה ובעוד מרחבי לימוד. האורחים היו קצת בשוק לראות את הבלגן בכיתת הגנים, עד שהילדים הסבירו להם שילדי הגן עסוקים היום בניקיון פסח ולכן כל המגירות הוצאו ממקומן ותכולתן שפוכה על הרצפה… הכיתה המרשימה ביותר הייתה כמובן כיתת הנגרות. כפי שאפשר לראות בתמונות, הילדים עובדים בחופשיות ובמקצועיות עם כל הכלים והמכשירים.

ניכר שהילדים מאוד גאים בביה"ס שלהם ומסבירים בשמחה על חשיבות הבחירה כמוטיבציה ללמידה, על החופש שלו הם זוכים, על היחסים הטובים בין ילדים למבוגרים בביה"ס, ועל הקשרים הרב-גילאיים והקהילתיים שהם מרכזיים לחוויה הבית ספרית שלהם.

הקבוצה המשיכה למפגש בתיאטרון הערבי-עברי ביפו ולמפגש עם מקימות יוזמת תפור עלייך, אבל אני הייתי צריכה לפרוש ובדרך הביתה צילמתי קצת גרפיטי ברחובות יפו…

בפוסטים הבאים: הפנינג של יזמויות פורצות דרך בחינוך באקופארק, הצצה לביה"ס הדמוקרטי בחדרה – הדמוקרטי הראשון בעולם! האקאתון השאלה הגדולה עם סוגטה מיטרה, הרצאות על בתי"ס בפרו, ברזיל, יפן ועוד… וגם ההרצאה שלי על תפקיד ההורים במערכת החינוך ועוד הפתעות.

הצטרפו לחברי הפייסבוק שלי