יצאתי למשלחת בהובלת יעקב הכט מארגון ערי חינוך לסיור לימודי בלונדון. ביום הראשון ביקרנו בסטנלי פארק היי, בית ספר ציבורי לכיתות ז-יב, שזכה השנה בפרס ראשון למצוינות חינוכית באנגליה. 

בית הספר פועל בתוך שכונה רגילה, ויש בו תלמידים מכל האזור. לפני כמה שנים, אחרי שבית הספר סבל מתדמית בעייתית ומהישגים נמוכים, הם החליטו לצאת למסע למידה. הם נסעו לבתי ספר מיוחדים בעולם – הייטק היי בארה"ב, ועוד בתי ספר בסקנדינביה – וחזרו עם חזון משל עצמם. כיום בית הספר מורכב למעשה מ-4 בתי ספר קטנים יותר, כדי לשמור על אינטימיות ועל היכרות קרובה של המורים עם התלמידים, וביניהם מרחב מקורה שמהווה מעין חצר מרכזית לכולם. משולבות בו גם כיתות של חינוך מיוחד ותלמידים על הרצף האוטיסטי, שמשתלבים כל אחד על פי יכולותיו בשיעורים הכלליים. כך נראה ביה"ס מהאוויר:

באופן כללי ביה"ס פועל בדרך של למידת פרויקטים, כאשר בכל 7-6 שבועות תלמידים בוחרים פרויקט חדש. הכיתות והמרחבים הלימודיים פתוחים ומזמינים, ומעבר לתחומי הליבה – אנגלית, מתמטיקה ומדעים – הוא מציע גם שפע של תחומי לימוד עיוניים, אמנותיים ומקצועיים, כגון: מכונאות, דרמה, מחול, ספורט, נגרות, ציור, בישול, עיצוב שיער, מוזיקה ועוד (בתמונה: חדרי חזרות לשימוש התלמידים).

בכל תחום המורים בוחרים ללמד את הדברים שהכי מעניינים אותם, תוך התחשבות במה שהכי מעניין את התלמידים. שיחות הורים נעשות לא באופן המוכר לרובנו (ההורים והתלמיד שותקים ומקשיבים למה שלמורה יש לומר על הישגיו של הילד), אלא: בסוף כל שליש ההורים והילד באים לפגוש את המורה, והתלמיד אמור להציג להם ולמורה שלו את מה שעשה בתקופה שעברה, איך התקדם, על איזה פרויקט עבד וכד'.

בנוסף למערכת השעות הרגילה (אין צילצולים), בכל יום יש רצועת חונכות של 20 דקות, שבה כל קבוצת תלמידים נפגשת עם המורה המחנך שלה לשיחה פתוחה על ענייני היום, דברים אישיים, נושאים כלליים ועוד. גם זה מתוך רצון לשמור על קשר אינטימי בין מבוגרים לילדים. בבית הספר כמעט שאין בחינות, וההערכה נעשית בדרכים אחרות (הצגת פרויקט, העלאת הצגה, פרסום ספר, משוב דיאלוגי). בתמונה כאן: מרחב פתוח ללמידה ושיחה, לצד מיצג אמנות של תלמידים.

בנוסף יש דגש רב בביה"ס על עבודה שיתופית של תלמידים בקבוצות, על יצירתיות ופעילות פיזית-מעשית (בניגוד לתיאורטית-עיונית בלבד), על פיתוח הביטחון העצמי של התלמידים, ועל היכולת שלהם לעמוד מול קהל ולהציג את הפרויקטים שלהם. ביקשו מאתנו לא לצלם תלמידים, אז תדמיינו אותם פשוט יושבים ועובדים בכיתות שצילמתי. לפעמים יש גם מורים בסביבה, אבל ראינו המון תלמידים פשוט יושבים ועובדים בקבוצות ללא השגחה.

כל זה כאמור נעשה בחינוך חינם, בבית ספר שפתוח לרישום אזורי רגיל. בשטחים הפתוחים של ביה"ס יש מגרשי ריצה, חממה, מגרשי כדורגל ואזור של פארק חבלים קטן שמשמש ללמידה של עבודת צוות.

לשאלתי מה הילדים עושים שם עדיין בשעה 17:00 אחה"צ, אמר לי סגן המנהל שהם פשוט נשארים בסביבה כי נחמד להם להיות בבית הספר… חלק מהם הולכים הביתה רק בשבע-שמונה בערב כשביה"ס נסגר רשמית (אחרי שאחרון המורים ו/או המנקים עוזבים את השטח). הלימודים הרשמיים מתקיימים בין השעות 8:30 ל-15:30.

זה, אגב – חדר שבו מתקיימות פגישות צוות. אין בבי"ס חדר מורים ענק כמו שאנחנו מכירים מבתיה"ס שלנו, אלא מספר חדרי מורים קטנים באזורים שונים בביה"ס שבהם יש שולחן אישי ופינת עבודה אישית לכל מורה. את חדר חוף-הים הזה עיצבה וצבעה בעצמה סגנית המנהל:

וכך נראות כיתת המכונאות

כיתת הבישול

וכיתת העיצוב

עוד תמונות תוכלו למצוא בפייסבוק שלי, ומחר צפו לעוד הרבה חידושים והפתעות – אנחנו נוסעים לכנס החשוב בעולם לחדשנות חינוכית, כנס Bett 2017, שבו צפויה מחר בצהריים הכרזה מרגשת של מערכת החינוך של פינלנד בנוגע ל-10 הפרויקטים החינוכיים המובילים בעולם היום, שיקבלו מהפינים את "פרס הנובל" של החינוך. האם גם מישהו משלנו יזכה בפרס היוקרתי?

עקבו אחרי מחר בפייסבוק ותדעו!