כשכותבים בלוג, לפעמים מביעים דעות לא פופולריות. לפעמים כותבים דברים שנוגעים בדיוק בנקודה רגישה וכואבת אצל מישהו אחר.

בבלוג החינוך שלי אני מביעה לפעמים את דעתי נגד איבחון-יתר במערכת החינוך, או נגד עצם המושג השגוי לדעתי של "ליקויי למידה". הפוסטים האלה מושכים אש. תמיד יהיה מישהו שעבורו זה מלח על פצעים פתוחים.

אז מה לעשות? לוותר? לא לכתוב על נושאים בעייתיים ורגישים? 

ההחלטה שלי היא כן לכתוב, אבל לא לעשות את זה בצורה שיפוטית. להדגיש שזו הדעה שלי ויש מקום לריבוי דעות. לא לזלזל ולא לכתוב בצורה מעליבה על מי שעמדתו אחרת.

ואם אחרי כל זה עדיין אנשים נעלבים ממה שכתבתי? לצערי, אין מה לעשות. תמיד יהיו כאלה שיבחרו להיעלב ולהיפגע. הם מוזמנים לפתוח בלוג משלהם ולהציג את עמדתם המנוגדת.

בלוגר/ית, בשונה מעיתונאי/ת, אינה מחויבת לאובייקטיביות או לאיזון. היא מחויבת רק להצגת עמדותיה באופן המעניין והבהיר ביותר, תוך שמירה על יושרה ועל אמינות. בינינו, זה מה שכיף בבלוג!