***עדכון יולי 2018: משרד החינוך הודיע שימליץ לבתי הספר לא לתת שיעורי בית. במקום זאת יתבקשו המורים לעודד את הילדים לקרוא ספרים. הנה דברים שכתבתי בעניין לפני 4 שנים:

לאחרונה פורסמה בהארץ כתבה על ספרו של הסוציולוג האמריקאי קית רובינסון, שטוען שהורים שעוזרים לילדיהם בהכנת שיעורי בית גורמים להם נזק לטווח ארוך. ניסיתי להיזכר מתי בשנים האחרונות ראיתי את הילדים שלי עושים שיעורי בית. התשובה היא: כמעט אף פעם. וזה לא שבביה"ס הדמוקרטי לא נותנים שיעורים. אמנם הרבה פחות מאשר במערכת השמרנית אבל בכל זאת נותנים. אלא שהילדים שלי כמעט אף פעם לא מביאים את שיעורי הבית שלהם הביתה.

בביה"ס הדמוקרטי לכל תלמיד יש מערכת אישית אותה הוא בוחר בעצמו. התוצאה של הבחירה הזו, היא שלכל הילדים יש במשך היום גם חלונות פנויים – שעות שבהן מחד אין להם שום שיעור (מרכז בשפה שלנו), ומאידך יש להם מרחב פנוי בתוך ביה"ס שבו הם יכולים להכין שיעורים, לעתים ממש בסמוך לסיום השיעור עצמו.

המרחבים הפנויים האלה הם:

1. הספרייה, שבה אפשר לשבת בשקט ולהכין עבודות לבד, ואם יש צורך גם להיעזר בספרנית שנמצאת שם באופן קבוע.
2. הבתים – מעין כיתות ששייכות לקבוצת גיל רב-גילית מסוימת, שנראות מבחינת העיצוב שלהן כמו מועדון-נוער, ובהן ניתן לעשות שיעורי בית עם חבר או בקבוצה. בבתים יש ספות או כורסאות, פינות למשחק ולשיחה, מטבח קטן ושולחנות אוכל/כתיבה, ובכל בית כזה נמצא במשך כל היום חונך-בית שהילדים יכולים לפנות אליו אם הם זקוקים לעזרה.
3. וכמובן שקיימת גם החצר, שם אפשר להכין שיעורים בשכיבה על הדשא, מתחת לעץ, בפינת מגרש הכדורגל ועוד. מי אמר שקל יותר להתרכז כשיושבים לבד ליד שולחן בחדר שקט? גדולי הסופרים כתבו בבתי קפה הומי אדם, הפילוסופים הגדולים שוטטו ושוחחו בטבע. גם בנושא הזה אנשים הם שונים – ואנשים-קטנים על אחת כמה וכמה. ביה"ס בנוי בצורה כזו, שהוא מאפשר את הגיוון הזה.

כמעט אף פעם לא יצא לי לעזור לילדים בהכנת שיעורי בית. הבכור כבר סיים את ביה"ס, כולל בגרות מלאה. השני מסיים י"א, באמצע הבגרויות. מיעוט שיעורי הבית שקיבלו במשך השנים לא פגע ביכולת שלהם לעמוד במטלות בחינות הבגרות.

מה כן?

למרות הכול, לא כדאי שמחקר מסוג כזה יוביל לכך שהורים ימשכו את ידם ממעורבות בחינוך ילדיהם. מעורבות אין פירושה הכנת שיעורי בית במקום הילד! מעורבות זה אומר:

• להיות בקשר רציף עם המבוגרים שפוגשים את הילד בביה"ס: בדמוקרטי כל משפחה נפגשת 3 פעמים בשנה לשיחה עם החונך האישי, ואם יש צורך הם מקיימים ביניהם שיחות תכופות יותר
• התעניינות בלימודיו של הילד
• דוגמה אישית! אם ההורים עסוקים בעצמם בלמידה, גם הילד ירצה ללמוד ויבין שלימודים זה חשוב
• עצה נוספת, שגם עולה בבירור מהמחקר הנ"ל של רובינסון: הקריאו לילדים שלכם סיפורים לפני השינה! הקראה של ספרים – גם לילדים שכבר יודעים ואפילו אוהבים לקרוא בעצמם – תתרום לחינוך שלהם הרבה יותר מאשר הכנה משותפת של שיעורי הבית.

הצעה מעשית לסיום: כדי לקדם את המהפכה בחינוך צריך לפעול בשני כיוונים – מצד אחד לצמצם את מתן שיעורי הבית למינימום הכרחי, ומצד שני לאפשר לילדים מרחב מזמין בתוך ביה"ס עצמו, שבו יוכלו להכין לבד או בקבוצה משימות לימודיות.

כמו שאנחנו לא אוהבים לקחת עבודה מהמשרד הביתה, ולהמשיך לעבוד בשעות שבהן אנחנו אמורים לבלות זמן איכות על הילדים, כך גם הילדים לא צריכים לבלות את מעט השעות החופשיות שלהם אחרי הצהריים בהשלמת העבודה הבית-ספרית.

Photo by Element5 Digital on Unsplash