על ציונים והשתלמויות מורים

ב

השנה הנחיתי מספר השתלמויות בבתי ספר בנושא פדגוגיה חדשה, שזה במילים פשוטות – השתלמות שבה מורים ומורות לומדים איך לשנות הרגלים ולאמץ דרכי הוראה חדשות.

כחלק מהפיתוח המקצועי של מורים, הם נדרשים לעבור השתלמות שנתית של 30 או 60 שעות, המאורגנת בעזרת מרכזים אזוריים להכשרת עובדי הוראה (פסג"ה). המפגשים מתקיימים פעם בשבועיים-שלושה למשך כ-3 שעות, לאחר סיום יום הלימודים או בשעות הערב. זו גם הדרך של המורים להתקדם בדרגות השכר ולקבל משכורת טובה יותר.

בסיום השנה אני נדרשת לתת למורות ולמורים ציונים על השתתפותם בהשתלמות. וכאן אני עומדת מול בעיה אמיתית, כי כל מי שמכיר אותי ואת הבלוג שלי יודע שאני מתנגדת למתן ציונים מספריים וכותבת על זה כבר שנים. החלטתי לכתוב את הדברים פה באופן מסודר, בתקווה שעוד מורים ומורי-מורים יביעו את דעתם בנושא ואולי נצליח לשנות משהו בנושא. זה מה שהצלחתי לנסח ואשמח לשמוע את תגובותיכם, בעיקר אם אתם עובדי הוראה, קובעי מדיניות בתחום החינוך או מורי-מורים:

הערכה בהשתלמויות של חדשנות פדגוגית

משרד החינוך מצפה מבתי הספר להתאים את ההוראה למאה ה-21 וליישם חדשנות פדגוגית, ומנהלות רבות בוחרות בהשתלמויות המתמקדות בדרכי הוראה ובשיטות למידה חדשניות, ובתוך כך גם בדרכי הערכה חלופיות.

המטרה של השתלמות מסוג זה היא לעורר בקרב המורים והמורות חשיבה מחודשת על דפוסי ההוראה שלהם, לחשוף אותם לשיטות חדשות המיושמות בבתי ספר פורצי דרך, ולהעניק השראה והזדמנות להרחבת הלב כדי ליצור נכונות ללמידה ורצון לשינוי עצמי.

במסגרת ההשתלמויות ניתן דגש גם לנושא ההערכה הדיאלוגית והאופן שבו היא מיטיבה עם התלמידים, ומדוע מתן משוב מקדם למידה באופן תמידי כחלק מהלמידה עצמה, מועיל ללומדים פי כמה בהשוואה לציון מספרי שניתן במבחן או בתעודה כהערכה מסכמת.

מודלינג

אני מאמינה שאם רוצים שמורים ישקלו דרכי הערכה חדשות, עליהם לחוות הערכה אחרת גם כלומדים. לכן כאשר אני נותנת עבודה להגשה במסגרת ההשתלמות, אני מחזירה אותה עם משוב מילולי בלבד. העבודה והמשוב הם חלק מהשיח שנוצר בינינו במסגרת ההשתלמות ולא כלי למדידה ולשיפוט.

אגב, מחקרים מראים שכאשר ניתנת הערכה מילולית ולצידה ציון מספרי, הלומדים "מדלגים" על המשוב המילולי ומתמקדים וזוכרים רק את המספר שמופיע בסוף… (אפשר לקרוא על כך כאן: Teachers Going Gradeless)

למידה שיתופית

אחת המיומנויות המרכזיות הנדרשות מבוגרי מערכת החינוך במאה ה-21 היא למידה שיתופית, וחשוב שגם המורים יתרגלו זאת. לכן כל המפגשים בהשתלמות מבוססים על כמה שפחות הרצאות פרונטליות, וכמה שיותר שיח במליאה ועבודה סדנאית ועצמאית בקבוצות קטנות. גם העבודות מוגשות באופן הזה, כאשר המורים עובדים בצוותים ומשתפים פעולה בפיתוח מערכי שיעור חדשים או יוזמות חינוכיות אחרות שהם רוצים לקדם.

ציונים דיפרנציאליים סותרים שיתופיות: הם מעודדים תחרותיות ומזיקים למוטיבציה לעבוד יחד כקהילת לומדים. הדבר משמעותי במיוחד בעבודה עם חדר מורים העומד לקראת הובלת שינוי בית ספרי, כאשר חשוב יותר לטפח "אחוות יחידה" מאשר לחזק את ההרגל של כל אחת ואחד לנסות לקבל ציון טוב יותר משל אחרים…

מוטיבציה ללמידה עצמאית

אחד המודלים שאיתם אני בדרך כלל פותחת את ההשתלמות, הוא מודל פתיבֶּ"ר – הוא מדבר על התנאים הנדרשים כדי לקדם מוטיבציה ללמידה: פניות, תחושת מסוגלות, יעד, בחירה ו-רלוונטיות. ציון מספרי לסיכום הלמידה אינו משרת אף אחד מהעקרונות הללו, אולי להפך.

לאור כל האמור לעיל, היה מוטב לו ההשתלמות בפדגוגיה חדשה הייתה מסוכמת ברפלקציה אישית וקבוצתית של המורות והמורים על התהליכים שעברו כתלמידים בהשתלמות, ומה מזה הם היו רוצים ליישם בכיתות שלהם.

אם המשתלמים עמדו במחויבות הנדרשת שקבע/ה המנחה – השתתפות פעילה במפגשים, הגשת משימות בעל פה או בכתב וכד' – הם יקבלו "ציון": ההשתלמות מאושרת. מי שלא עמד בתנאים – "ההשתלמות אינה מאושרת". זה הכול.

הצעה מעשית

מאחר שבמצב הקיים כיום אין אפשרות טכנית לעשות זאת (המחשב של משרד החינוך יודע להסתדר רק עם ציון מספרי), ומכיוון שההשתלמות היא הדרך של המורים גם להתפתח מקצועית וגם לקבל גמול בשכר, נראה לי שהפתרון המתאים ביותר הוא לתת לכל המשתתפים שמילאו את חובותיהם את הציון 100.

בימים אלו של משבר הקורונה, כאשר המורים והמורות נדרשים להסתגל במהירות לשינויים תכופים, ליישם דרכי הוראה חדשות (חלקן בכלים דיגיטליים שהיו עד כה זרים לרבים מהם), ולעבוד בתנאים קשים של אי-ודאות אישית ומקצועית, ההשתתפות במפגשים סינכרוניים וא-סינכרוניים כדי לעמוד בדרישות ההשתלמות, היא אתגר גדול אף יותר מהרגיל. גם את זה חייבים לקחת בחשבון.

מיותר לציין אבל אעשה זאת ליתר ביטחון: המטרה הסופית בעיניי היא לבטל לחלוטין את כל שיטת הציונים המספריים בבתי הספר גם ביחס לתלמידים. לא נוכל להגיע לזה להערכתי לפני שהמורים והמורות יחוו על בשרם את ההשפעה המיטיבה של הערכה דיאלוגית מפתחת, משוב מקדם למידה וביטול המדידה ההשוואתית.

ולסיום – המלצה על ראיון שערך ניב מורגנשטרן מהפודקאסט פרסונה עם שירלי רמון ברכה, ראשת אגף חינוך בעיריית תל אביב יפו, במסגרתו היא אמרה המון דברים שכדאי לשמוע וגם את הדברים האלה:

"הזמנו מנהלים לחשוב למה הם נותנים ציונים. מה הציונים משרתים? חלקם הגיעו למסקנה שהציון המספרי הוא תחרותי, שיפוטי, ואינו מיטיב עם הכיתה; הוא לא מצמיח ולא נותן מוטיבציה… בחינוך צריך כל הזמן לשאול – למה? למה אני עושה את מה שאני עושה?"

מה דעתכם?

כתבו לי בתגובות!

עוד על עמדתי בנושא ציונים, תעודות והערכה בכלל:

ציונים – ומה אם ניתן לכולם 100?

בית ספר בלי תעודות

עקבו אחריי גם בפייסבוק

6 תגובות הוסף תגובה

  1. ד״ר רונית אשכנזי. הגיב:

    ענת, אני רוצה להיות כנה. הכי נוח היה לי להסכים איתך. כי בכל פורום אני אומרת שלא ייתכן ללמד בדרך אחת ולהעריך בדרך אחרת. ומשרד החינוך חייב כבר לאפשר דרכי הערכה חלופיות ולהפסיק עם קדושת הבגרויות. וכאשר מלמדים בצורה של פרוייקטים קבוצתיים או משחקיות או משימות מתוקשבת בצוותים אז אי אפשר להעריך בסוף במבחן בגרות שבודק שינון אין לי ספק שגם בהשתלמויות מורים צריך ללמד ולהעריך. בדיוק כפי שרוצים שילמדו. אחרת זה לחלוטין לא אפקטיבי לתת הרצאות על למידה חדשנית לא מביא מורים ללמד בדרכים חדשניות עד כאן אני מסכימה איתך לגמרי. אבל מכאן באה שאלת המספר ואני רוצה להיות כנה ולהגיד שהתלמידה ואף כסטודנטית ברמה האישית לא עניין אותי כל המלל. וגם כעת כאשר אני רואה תעודות מלאות מלל שפעמים רבות הוא קלישאתי אני אומרת יאלה תחלס מה הציון פה. ולא רק אני גם תלמידים רבים רוצים בסוף לדעת איך הצלחתי. וכאן עולה גם שאלת התחרותיות תחרותיות יש בה גם אלמנט מעודד לא שלילית בהכרח. עדיף תחרותיות קבוצתית בעיני כאשר צוות מתחרה מול צוות ולא רק תלמיד בודד אבל בכזאת יש לזה אפקט. אז בחינוך כמו בחיים הכל צריך להיות מאוזן ומכיוון שיש תלמידים שונים שלומדים בדרכים שונות ומורים שונים צריך גם דרכי הערכה מגוונות. חלק להעריך בציון וחלק להעריך במשוב מילולי. ודרך אגב אפשר גם לתת ציון קבותי לצוות עובד ולא רק לבודד. אבל כל זה דורש בראש וראשונה שמשרד החינוך יהיה פתוח למגגון רחב של אפשרויות גם ללמידה וגם להערכה

    אהבתי

    1. anatshapira הגיב:

      תודה על התגובה המקיפה, רונית. אני חושבת שיש בלבול מסוים בין "הערכה מילולית" לבין "הערכה דיאלוגית". לגבי הערכה מילולית שמחליפה את המספרית – את צודקת לגמרי. בעיקר כשהיא מגיעה בצורת היגדים קלישאתיים. לא לכך אני מכוונת! אני מתכוונת לדיאלוג מתמשך של מורה ותלמיד/ה סביב תהליך הלמידה כולו, באופן שוטף. יותר דומה לדיאלוג תלמודי בין רב לתלמיד חכם, כשהם משוחחים על הלמידה שעושה התלמיד ביוזמתו. ולגבי הצורך של התלמידים לדעת "איך הייתי" – זה לגמרי עניין של הרגל. בבתי"ס דמוקרטיים שבהם אין בכלל ציונים ומבחנים והתלמידים רגילים לכך מכיתה א' – זה כמעט ולא קורה. ביקרתי פעם בביה"ס גוונים בקצרין (לא דמוקרטי אך לא נותן ציונים), ותלמידים בכיתה יא סיפרו שלקח להם שנה "להיגמל" מההרגל לקבל ציון, וזה תרם מאוד ליכולת שלהם ללמוד מתוך מוטיבציה פנימית ולפתח כלים של רפלקציה ומודעות עצמית. ולא פחות חשוב – פיתח מערכת יחסים אחרת לגמרי בינם לבין המורים שלהם…

      אהבתי

  2. מיקי ברדה הגיב:

    מזדהה עם כל מילה ויותר. גם בהשתלמויות מורים ועוד יותר בבתי הספר, כאשר הציון הופך להיות היעד – לא הידע, לא תהליך הלמידה או ההתפתחות, ובטח לא חדוות הלמידה – זה המקור לכל הרע: ללחץ, להעתקות, לחשדנות שבאה בעקבות ההעתקה, קניית עבודות, תעשיית המורים הפרטיים, לעיסוק בללמוד איך לענות נכון במבחנים ולא בלמידה. גם המערכת עצמה הופכת להיות מכוונת ציונים, המטרה היא הציונים, הממוצע הגבוה של בית הספר, שמשפיע על היחס לתלמידים. נושא המדידה וההערכה הופך להיות הדבר החשוב – ואז – עם מספרים, הכי קל. אוף…. אני יכולה להמשיך לנצח.

    אהבתי

    1. anatshapira הגיב:

      כן… זה כל כך מתסכל! ולכן חשוב שכל מורה שמאמין בכך, יפסיק לשתף פעולה עם שיטת הציונים 🙂

      אהבתי

  3. אין ספק שאני מזדהה עם מה שאת כותבת ויותר מכך הלוואי ואכן כל בתי הספר היו מתנהלים בצורה הזאת.
    נכון שחלק גדול מבתי הספר נהיו בית חרושת לציונים והעיקר היא קידום התלמידים ולא דירוגם.
    כל הכבוד לך על המאמרים שאת כותבת.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s