חרדת ההשפעה

לפעמים אני נתקלת באמירה של כותבים בסגנון: "לא, אני לא קורא/ת ספרות בכלל. אני מפחד/ת להיות מושפע/ת… לאבד את הקול שלי". או – "כן, יש לי בלוג בנושא לייף-סטייל, אבל אני כמעט ולא מבקר/ת בבלוגים אחרים כדי שלא יגידו שהעתקתי רעיונות ממישהו". 

איך להתחיל לכתוב

אחת התגובות הנפוצות שאני שומעת אחרי שאני מספרת שאני בלוגרית ועורכת, היא: באמת? גם אני כבר הרבה זמן רוצה לכתוב, אבל עדיין לא העזתי להתחיל… העניין הוא כזה – עד שלא תתחילו, לעולם לא תצליחו לכתוב את הבלוג שעליו חלמתם, או את הספר שאותו אתם מנסחים בראש כבר שנים. 

דעה לא פופולרית

כשכותבים בלוג, לפעמים מביעים דעות לא פופולריות. לפעמים כותבים דברים שנוגעים בדיוק בנקודה רגישה וכואבת אצל מישהו אחר. בבלוג החינוך שלי אני מביעה לפעמים את דעתי נגד איבחון-יתר במערכת החינוך, או נגד עצם המושג השגוי לדעתי של "ליקויי למידה". הפוסטים האלה מושכים אש. תמיד יהיה מישהו שעבורו זה מלח על פצעים פתוחים. אז מה לעשות?…

כתבו את הספר שאתם רוצים לקרוא

חולמים לכתוב ספר? כותבים למגירה? לתיקייה? לפני כמעט 15 שנים ילדתי בת אחרי שני בנים. חיפשתי ספר על הנקה. מצאתי אחד של יועצת הנקה ועוד אחד של מיילדת ותיקה. הם היו בסדר גמור, נתנו את כל המידע המדעי והמון עצות והוראות. אבל זה לא היה בדיוק מה שחיפשתי. 

הבטחות צריך לקיים

אומרים שהתוכן הוא המלך בימינו – וזה אכן נכון. אבל המלכה לא פחות חשובה! והמלכה היא: עקביות. אם אתם כותבים בלוג שיש לו נושא מוגדר – אופנה, בישול, ריצה, ספרים או מה שזה לא יהיה – עקביות היא כלי מרכזי כדי למשוך אליכם קוראים שמתעניינים בתחום. 

אגו זה לחלשים

לפני כמה זמן נפגשנו כמה בלוגריות מסלונה לחגוג את צאת ספרה של אחת משלנו, חיה סדן, שפרסמה ספר שירה נפלא בשם אכלתי פרחים (ואת הציור היפהפה על הכריכה ציירה בלוגרית מוכשרת אחרת, עידית אייזנר). אכלנו כמה דברים טובים ביחד, שתינו כמה דברים טובים, קראנו כמה שירים טובים ודיברנו על כתיבה, על עריכה ושאר ירקות. 

איך לכתוב כותרת מעולה

הכותרת עושה את ההבדל! סטודנטים? לפני שאתם מתחילים לכתוב עבודה אקדמית, ובכלל לא משנה אם זו עבודת סיום קורס, סמינריון, תזה או דוקטורט, קחו דף חלק וכתבו עליו את כותרת העבודה שלכם. 

מילים ריקות

יש אנשים, בעיקר כאלה שמדברים מול קהל, שלא מספיקים לחשוב תוך כדי דיבור. לכן הם משלבים בשטף הדיבור שלהם מטען עודף של מילים ריקות; מילים שכל תפקידן לתת לדובר עוד קצת זמן לחשוב: