הספר שלי כבר כמעט בן שנה וזה זמן טוב לעשות סיכום ביניים – אז איפה היינו חז"ל עכשיו ואני השנה?

עוד לפני שהספר יצא לאור – נסעתי עם הילדים ברכבת לחיפה לגלות איך ספר נולד:

היה מרתק לחזות בתהליך, ולקראת הצהריים חזרנו הביתה עם ערימה ראשונה של ספרים:

ואז העניינים התחילו לזוז במהירות. בהתחלה הייתה ההשקה המרגשת בקפה עדן בירושלים: כל כך הרבה אנשים מקסימים הגיעו בערב ירושלמי קפוא כדי לשמוע את אביגדור שנאן האחד והיחיד, את רוחמה וייס ודני דניאלי הנדיבים שיזמו את האירוע תחת השם ספר וספל, ואת אפרת אפטר המהממת שהשירים שלה עדיין מלווים אותי. הנה תקציר של מה שהלך שם: 

השבוע הצטערתי לשמוע שיובל ולין ג'משיד, בעלי קפה עדן, הודיעו על סגירת המקום. חבל… מאחלת להם מכאן המון הצלחה ומודה להם על קבלת הפנים החמה והלבבית שהעניקו לספר שלי.

השלב הבא הוא המלחיץ ביותר: השלב שבו את מוצאת את עצמך נקרעת בין הרצון להיכנס לכל חנות ספרים ובין הפחד לגלות שהספר בכלל לא נמצא שם. אבל לאט לאט הוא התחיל להופיע על המדפים:

לפעמים לצד ספרים של אנשים שהיו קודם פריטים ברשימות הביבליוגרפיות שלי בקורסים באוניברסיטה:

ומה בחזית התקשורת?

התארחתי בשאלון של הבלוג המצוין קורא בספרים, דיברתי על הספר בכנס לימוד מודיעין, והתחילו גם להופיע ביקורות מפרגנות ברשת: חגי הופר כתב המלצה חמה בבלוג שלו סקירות ספרי עיון; אורנה פילץ העלתה ביקורת באתר הפופולרי נוריתה; רחל אמיתי המליצה על הספר בבלוג שלה עלמה נדבר בסלונה; וגם קרין מילשטיין מסלונה אהבה את הספר וכתבה עליו בבלוג שלה הכול אפשרי.

את משוכת העיתונות המודפסת לא הצלחתי לעבור, אבל כבלוגרית שכבר שנים מפרסמת המלצות ספרים אני מאמינה בכוח של הרשת. ובאמת קצת אחרי זה התחלתי לקבל מיילים מרגשים מהמון אנשים ונשים: מסתבר שהספר הגיע לארה"ב, לאנגליה ואפילו לברזיל! הוא הגיע לידיהם של חילונים, אורתודוקסים, רפורמים וקונסרבטיבים. הוא ביקר בבתים של צעירים ומבוגרים, עניים ועשירים. הוא חיבר בין אבא לבנים שלו שקראו בו בשבת, ובין שתי נערות שישבו ללמוד אותו ביחד בליל שבועות. עותק אחד אפילו נלקח (בטעות אני מקווה) מספסל שעליו הונח לרגע בבית כנסת, ומעולם לא חזר. אחר הונח על שידת בית חולים בהפסקות בין טיפול כימותרפי אחד למשנהו.

מי חשב שהספר הקטן הזה יגיע לכל כך הרבה מקומות?

אנשים סיפרו לי סיפורים כל כך יפים על המקום שבו הספר שלי פגש אותם בדרך, על הדרך שלהם עצמם במפגש עם ארון הספרים היהודי ועל היחסים המורכבים שלהם עם הספרות העברית הקדומה ועם מה שלימדו אותם שמותר או אסור לעשות בה, וכמה שמחו כשקיבלו מהספר שלי את החיזוק להרגיש בה לגמרי בבית. והדרך שלהם תמיד נראתה לי מלאה בסקרנות, בפליאה ובהתרגשות של גילויים חדשים ומפתיעים. איזה כיף שזכיתי ללוות בתהליך הזה כל כך הרבה אנשים!

והיו גם טלפונים – אנשים שלא הסתפקו בכתובת המייל שהשארתי בשבילם בדפים האחרונים של הספר אלא ממש עשו מאמץ וביררו את מספר הטלפון שלי וטרחו לצלצל ולספר לי כמה הספר מצא חן בעיניהם וכמה נגעתי בהם בעזרתו. הבחורה החרדית שכמעט בכיתי יחד איתה כשסיפרה לי שלא מרשים לה ללמוד גמרא וכמה זה מקומם אותה. העורך הוותיק שריגש אותי כשאמר שמזמן לא ראה ספר שכתוב בצורה כה נפלאה וגרם לי לגמגם ולהסמיק מנחת…

אה! וביקרנו גם בירידי ספרים – ביריד המסורתי בכיכר רבין בתל אביב:

וגם באחיו הרציני והמכובד – יריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט (אבל שם היה רק הספר לבדו, באדיבות אנשי הוצאת פרדס. אני נשארתי בבית)

וכמובן היו גם מפגשים עם מועדוני הקוראות – הכיף הכי גדול שיש! בסתם עוד ערב תמים באמצע השבוע את מגיעה לבית פרטי של מישהי מקסימה ומכניסת אורחים ומגלה סביבך מעגל מלא אנרגיה של נשים (ולפעמים גם כמה גברים) שפשוט אוהבים ספרים: אוהבים לקרוא אותם, לדבר עליהם, לאכול לידם ולצחוק ולבכות איתם. ואז את מתחילה לספר להם על עצמך ועל הספר, ואתם לומדים ביחד סיפור תלמודי אחד או שניים, לפעמים אפילו שלושה, ולאט לאט נוצר הקסם: הסיפורים העתיקים שולחים יד רכה וארוכה ונוגעים לכולנו ישר בתוך הלב…

כשאני חוזרת מהמפגשים הללו האדרנלין בשמיים ולוקח לי שעות להירדם. אני מודה שמצב שוק הספרים והקושי שלי כסופרת לא-ידועה לקדם את הספר שלי מרפים ידיים לפעמים. עד כדי כך שאני חושבת – בשביל מה את צריכה את זה? מה כבר יקרה אם לא תכתבי? זה לא באמת משנה. אבל כל מייל כזה, כל טלפון, כל מפגש אינטימי עם קוראים, מזכירים לי למה יצאתי למסע הזה בשבילי הסיפור התלמודי.

אז תודה לכל מי שקנה, קרא, כתב לי, צלצל או בא למפגש. אתם נהדרים! ואם מתחשק לכם לארגן ערב קוראים אצלכם בבית, ללימוד משותף עם קבוצה של חברים או חברות, ולשיחה בלתי מחייבת ובלתי צפויה על חז"ל ועל בכלל – דברו איתי! אשמח להתארח אצלכם.

ומה אני מאחלת לעצמי ולספר בשנה הבאה?

• שנצליח למצוא מתרגמת טובה לאנגלית, לספרדית ואולי גם לקוריאנית (זו לא בדיחה. בדרום קוריאה יש קהל גדול שמתעניין בתלמוד הבבלי).
• שנצליח להגיע אל האנשים המתאימים במשרד החינוך, בקרן פוזן, בסוכנות היהודית ובגופים נוספים שעוסקים בקידום תרבות יהודית ישראלית בגישה פתוחה ומזמינה.
• שיהיה לי מספיק זמן כדי להתחיל לכתוב את ספר ההמשך – חז"ל עכשיו 2… מי שהיה בערבי הקוראים יודע שיש כבר סיפורים שעומדים בתור להיכנס לשם.

אם יש לכם קשר כלשהו לאנשים שאני מחפשת – אל תתביישו לספר לי על זה…

ואם לא מצאתם את הספר בחנויות, תמיד תוכלו להזמין אותו כאן: באתר של הוצאת פרדס – ותוך יומיים-שלושה הוא יגיע אליכם הביתה.