ב-1913, הרבה לפני שזה נהיה המיינסטרים של הניו-אייג', אלינור ה' פורטר המציאה את האמא של החשיבה החיובית – פוליאנה. מה שמאפיין את הילדה היתומה הזו יותר מכל, הוא מה שהיא עצמה מכנה בשם המשחק: פשוט למצוא בכל דבר משהו שאפשר לשמוח עליו. קרה לכם משהו רע? חליתם? נפצעתם? לא, אל תתקשרו ללבנת פורן – שחקו את משחק השמחה של פוליאנה!

לאחרונה פגו זכויות היוצרים על הספר, וכך קרה ששתי הוצאות-ספרים ישראליות פרסמו שני תרגומים חדשים לקלאסיקה הזו. מכיוון שכבר היו לי על המדף שלוש גרסאות קודמות של הספר, החלטתי לשחק עם הילדים משחק משלי: משחק השוואת תרגומים. כל אחד מאיתנו בחר ספר, והתחלנו לקרוא בקול רם, כל אחד מקריא בתורו משפט קצר מהנוסח שבידיו. תוך כמה שניות הילדים התחילו לצחוק בשמחה… זה ממש נראה כמו תרגיל ב- איך-לנסח-בחמש-דרכים-שונות-את-אותו-המשפט. פשוט מרתק! מתרגמים, מסתבר, הם כל כך יצירתיים!

רציתי לפרסם פה השוואת תרגומים, אבל למעשה אחרי קריאה מדוקדקת בהם הגעתי למסקנה שכולם פשוט מעולים. גם הישנים וגם החדשים. לכן ההשוואה ביניהם אפשרית רק בהיבטים הטכניים-צורניים, ולא ברמת התוכן. ובכלל, מה שהעיתונות אוהבת לכנות מלחמת הפוליאנות כל כך זר לרוחה של פוליאנה עצמה, שאני בוחרת לא לשתף איתו פעולה. יש מספיק פוליאנות לכולם, אז למה לריב? הנה ההמלצות שלי:

לצעירים מאוד: עיבוד מקוצר של עמיחי הדרי

את הגרסה המקוצרת הזו הקראתי לילדים שלי כבר בגיל 5 (בנים ובנות כאחד). זה גורם להם להתאהב בפוליאנה ויום אחד כשיגדלו קצת ירצו לקרוא את הספר השלם. בדרך כלל הם גם ירצו לראות אחרי זה את הסרט של וולט דיסני על פוליאנה.

הוצאת קוראים, סדרת ספרי מופת, תרגם ועיבד עמיחי הדרי, 2006, 95 עמ'.

לחובבי קולנוע: התרגום של אפרת כרמון

ואם כבר ראיתם את הסרט הנ"ל, התרגום המלא הזה – שמשולבים בו צילומים מהסרט – ישמח את לבכם. אמנם האותיות קצת קטנות והתרגום ארכאי משהו, אבל הטקסט מנוקד והתמונות בשחור-לבן נותנות לגרסה הזו נופך אמיתי של קלאסיקה.

הוצאת ש' זק, תרגמה אפרת כרמון, 1981, 183 עמ'.

למקריאים בקול רם: התרגום החדש של עטרה אופק

התרגום הזה חביב עליי במיוחד, בעיקר בגלל שאני אוהבת להקריא ספרים בקול רם. הבחירה של אופק לתת ביטוי לשפה הלא-תקנית של בני המעמד הנמוך הופכת את ההקראה במקרה הזה לתיאטרלית ביותר. גם העובדה שהטקסט מנוקד עוזרת למבוגר שמקריא את הסיפור לעשות את זה כמו שצריך. האיורים היפים של מירה פרידמן והעטיפה המקסימה של בתיה קולטון הם בונוס נוסף של הנוסח הזה.

הוצאות מודן ואוקיינוס, סדרת הרפתקה, תרגמה עטרה אופק, 2014, 283 עמ'.

לאוהבי נוסטלגיה מושבעים: יואב לביא בסדרת מרגנית הישנה

כמו בכל ספרי הילדים של פעם, גם כאן האותיות קטנות מדי, אבל למי שיש לו חיבה מיוחדת לסדרת מרגנית המופלאה של ילדותנו – התרגום הזה אינו נופל באיכותו. לפני כמה שנים, כשבית הספר היסודי שבו למדתי נסגר והספרייה שלו פוזרה לכל עבר – הלכתי לראות אם יש שם מציאות. כל ספר שעל שדרתו זיהיתי מרגנית נאסף מיד למדף הפרטי שלי, וביניהם גם העותק המהוה הזה של פוליאנה, שעל פי מצבו זכה להרבה מאוד קוראים לאורך השנים. ציור הכריכה: אלונה פרנקל.

הוצאת זמורה-ביתן, סדרת מרגנית, מאנגלית יואב לביא, 1994, 193 עמ'.

לילדים שקוראים בעצמם: יעל אכמון במרגנית החדשה

בניגוד למה שרבים חושבים, הניקוד לא תמיד מסייע לילדים צעירים שעושים צעדים ראשונים בעולם הקריאה. מהפרטיים שלי אני שומעת כבר שנים שהניקוד מבלבל ומפריע להם (תחשבו על זה רגע: זה מלא נקודות קטנות = המון רעש-רקע).  גם הבחירה של יעל אכמון לא לתת ביטוי להבדלי המישלבים של הדמויות השונות (דיבור סלנגי משובש אצל העניים ושפה גבוהה אצל העשירים) מתאים יותר לקריאה עצמית של ילדים צעירים, שעדיין קשה להם להבין את הקיצורים הללו (מה יש'ך לעומת מה יש לך, לדוגמא). האותיות כאן גדולות ונוחות לקריאה, והאיור של לנה גוברמן על העטיפה יפהפה והולם להפליא את האופי העליז והאופטימי של פוליאנה.

הוצאת זמורה-ביתן, סדרת מרגנית, מאנגלית יעל אכמון, 2014, 240 עמ'.

זהו זה. חמש הפוליאנות שלי. וכך הן חיות זו עם זו באושר ובשמחה עד עצם היום הזה:

הצטרפו לעוקבים בפייסבוק