מכתבים ישנים

אחרי שסבא וסבתא נפטרו בשיבה טובה, מצאנו בין החפצים שלהם תיק ישן ובו מכתבים שכתבו זה לזו בשנים 1945-1944. באותן שנים הוא שירת בבריגדה היהודית שנלחמה כחלק מהצבא הבריטי נגד הצבא הגרמני, והיא הייתה חברת קיבוץ כפר-גלעדי ועבדה בגן-הילדים.

היא, הצברית מהכרמל (שראתה את עצמה כצברית אף שעלתה מרוסיה בגיל 4), כבר הייתה אז גרושה צעירה עם ילד קטן. הוא, מבוגר ממנה כמעט בעשור, עוד הרגיש כאן עולה חדש (אף על פי שעלה לראשונה מריגה בשנת 1932).

זמן קצר לאחר שנפגשו והתאהבו, נשלחו חיילי הבריגדה לחזית באיטליה. אהבתם נשמרה ולובתה בזכות המכתבים התכופים שכתבו זה לזו במשך כשנתיים.

oldletters3

דודה שלי החזיקה את תיק המכתבים אצלה זמן רב. מדי פעם הייתה מציצה בו, קוראת מכתב או שניים, שוקעת בעבר, מתגעגעת. בשלב מסוים היא חשבה שכדאי להקליד את המכתבים. הנייר כבר ישן וחבל שנאבד את כל זה כשהמכתבים יתחילו להתפורר. וגם כתבי היד לא תמיד קלים לקריאה. העברה למחשב תאפשר קריאה נוחה יותר. מכיוון שבאותה תקופה בדיוק התפטרתי מההוראה באוניברסיטה, שמחתי לקחת על עצמי את הפרויקט.

הוצאתי את המכתבים מהתיק. הם נשמרו בחבילות מסודרות, אבל בתוך כל חבילה הייתה ערבוביה שלמה. דבר ראשון מיינתי אותם לפי שנים וחודשים, ואחר כך לפי סדר הימים בכל חודש.

oldletters

היו שם מאות מכתבים. הם כתבו כמעט מדי יום ושמרו את המכתבים באדיקות, גם מכיוון שקראו בהם שוב ושוב, אבל גם מתוך איזו מודעות לכך שיום אחד הם ישבו ביחד וייזכרו בנוסטלגיה בתקופה הקשה הזו של ראשית אהבתם. במקום אחד סבתא אפילו כותבת במפורש: "אי פעם נערוך את מכתבינו יחדיו, ויהא זה ספר האהבה הנהדר ביותר שנכתב עלי אדמות."

oldletters2

הקלדת המכתבים ארכה כמה שבועות, שבהם הרגשתי שאני נמצאת בתוך סרט תקופתי על מלחמת העולם השנייה  וימי טרום הקמת המדינה. חיי היום יום, הקשיים, ההתלבטויות, הסרטים שראו, הספרים שקראו, ההוויי הקיבוצי מצד אחד והמהלך הצבאי מצד שני – כל אלה קמו לתחייה מול עיניי באמצעות השפה הנפלאה של שני הצעירים הרהוטים האלה, שיהיו פעם סבא וסבתא שלי.

הרגשתי שזכיתי בהזדמנות נדירה להכיר אותם מנקודת מבט אחרת לגמרי מאשר יכולתי אי פעם להכיר אותם בחייהם.

oldletters1

בסופו של דבר, המכתבים נאספו בקובץ מחשב מסודר ונשלחו לילדים וגם לחלק מהנכדים של סבא וסבתא, שרצו לקרוא בהם. ייתכן שיום אחד עוד נחליט להוציא אותם לאור בדרך כזו או אחרת, אבל גם במצב הנוכחי הם כבר משמשים כלי מרכזי בזיכרון שלנו אותם: אחת הנכדות המחיזה מכתב של סבתא במסגרת קבוצת תיאטרון שבה היא משתתפת; אחת מהנינות צירפה מכתב לספר הבת-מצווה שלה; מדי פעם, באזכרות שלהם, אנחנו קוראים מכתב או שניים ושומעים את קולם בינינו – הקול שבו הם תמיד יישארו צעירים ומאוהבים.

עדכון מאי 2017: יצרתי מפת גוגל שבה אפשר לעקוב אחרי המסלול של סבא באירופה, כפי שעולה מהמכתבים שלו. מוזמנים להיכנס ולקרוא קטעים מהמכתבים. בנקודות הסגולות: מסלול כוחות הבריגדה מאיטליה לבלגיה. בנקודות הצהובות: מקומות שביקר בהם בחופשות ובסופי שבוע. באדום: עיר הולדתו, ריגה, והמקום שבו בחר לבנות את ביתו – קיבוץ כפר גלעדי.

4 מחשבות על “מכתבים ישנים

  1. זה ממש מקסים ומרגש. יש לי ספר זכרונות של סבתא שלי, שכתבו לה חברות ומכרות בבית הבראה באיטליה אחרי מלחמת העולם השניה. הכל בגרמנית (אני חושבת) ואני חולמת יום אחד לתרגם הכל לעברית וליצור ספר דו לשוני.

    אהבתי

    • תודה, נעמה. מקווה שתצליחי להגשים את החלום הזה ויקרה לך מה שקרה לי – הזדמנות מרגשת לפגוש פתאום את סבתא כאישה צעירה. אף אחד במשפחה לא דובר גרמנית?

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s